הפרעה שבחובה מספר מאפיינים הקשורים ביכולות הכתיבה של התלמיד, מקורה של הדיסגרפיה היא אחיזה שגויה של כלי הכתיבה הגורמת לעיתים רבות לכתב יד שאיננו קריא ושרבוטים שאינם קריאים ושגויים.
צורת כתב היד לבדה איננה מהווה בסיס חד משמעי לכך שתלמיד סובל מדיסגרפיה, לעיתים תלמיד יכול לכתוב בצורה לא ברורה מכיוון שהוא ממהר או לחוץ, עם זאת המאפיינים הבאים יכולים להעיד על ליקוי זה: כתיבה איטית, ארגון ויזואלי של הטקסט בעמוד, צורת האותיות הנכתבות ואי עקביות בצורת הכתיבה, מעידים על אפשרות סבירה ללקות מסוג זה.
את אופן הכתיבה ואחיזת כלי הכתיבה ניתן לראות תוך כדי תהליך כתיבה, מאבחן מקצועי במבט מעמיק יוכל להעיד האם מדובר בדיסגרפיה או לא.
מעבר לכתב שאיננו ברור, ישנם סוגים שונים של דיסגרפיה הגורמים לתלמידים לשגיאות בכתיבה עצמה, לדוגמא דיסגרפיית שטח הגורמת לפגיעה ברמה הלקסיקלית לדוגמא ("קחה" במקום "ככה"), סוגי דיסגרפיה נוספים הגורמים לשגיאות כתיב שונות הם: דיסגרפיה פונולוגית ודיסגרפיית באפר גרפמי.
ישנו סוג דיסגרפיה הנקרא דיסגרפיית עומק הגורמת להחלפה של מילים מקבוצות זהות (לדוגמא "מכונית" ו"אוטובוס"), כאשר השימוש שנעשה במילה בפועל שונה מזו שהתכוון לרשום התלמיד במקור.
