"הילד עצלן, הוא לא אוהב להשקיע, היא לא רוצה ללמוד" - אלו משפטים מוכרים הנשמעים מפיהם של לא מעט הורים לילדים בארץ ובעולם. האומנם? מסתבר, שהאמת רחוקה מכך. ילדים ואנשים בוגרים רבים לא מצליחים להתרכז בצורה סבירה בין אם מדובר בלימודים בבית ספר או בעבודה. אחת הסיבות לכך היא הפרעות קשב וריכוז, אשר ניתן לאבחן ולטפל בהן בשיטות שונות. מהיכן נובעות הפרעות אלו?
מערכת העצבים היא זו אשר אחראית על התופעה הידועה בשם "הפרעות קשב וריכוז". ניתן לזהות את ההפרעות הללו בעזרת מעקב אחר קשיי ריכוז, חוסר יכולת לשמירה על זמן קשב ממושך, היפראקטיביות ופעולות פזיזות. יחד עם זאת, הפרעות קשב וריכוז יכולות להיות בעלות תסמינים שונים, והשכיחות שלהן באוכלוסייה מעידה כי הן מופיעות כמעט בכל התחומים. נהוג להתייחס אל הפרעות קשב וריכוז בהקשר של ילדים, בני נוער ולימודים, אך מחקרים וממצאים מודרניים מצביעים על כך, שגם בגילאים מאוחרים יותר יכולים חלק מהתסמינים להופיע, ולהפריע לאותם אנשים לתפקד בבית ובעבודה.
האם יש סוגים שונים של הפרעות קשב, ומה ההבדל ביניהם?
יש להבחין בין שני מבנים עיקריים על פיהם מאובחנות הפרעות קשב וריכוז: ADD ו-ADHD. ההבדל המשמעותי הוא בהיפראקטיביות, אשר קיים ב-ADHD, אך אינו בולט במקרים של ADD, כאשר הגורמים המשותפים הם טווחי הקשב הקצרים, הסחות הדעת המרובות וקושי ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות ביותר. ההקשר של הפרעת הקשב יכול גם הוא לעזור באבחון, משום שהפרעות בלימודים אינן דומות להפרעות הבאות לידי ביטוי באירועים חברתיים.
הממצאים הרפואיים וההתקדמות שחלה בתחום
ממצאים הקשורים לחקר הנושא של הפרעות קשב וריכוז מעלים כי לעיתים ישנם גם הפרעות נלוות, כמו חרדה, מצבי רוח משתנים או אפילו דיכאון. הטיפול בהפרעות הוא קריטי לשיפור מצב הדימוי העצמי ומצב הרוח, וברוב המקרים מומלץ לבצע אותו בצורה מבוקרת. הגורמים להפרעות הקשב יכולים להיות גנטיים, נוירוביולוגיים, התפתחותיים, סוציאליים, פסיכולוגיים ועוד. בעבר נהוג היה לייחס את הפרעות הקשב והריכוז לנזק מוחי, אך כיום ידוע כי מדובר על שילוב בין גורמים מולדים לבין גורמים סביבתיים. מסקנה זו מאפשרת טווח טיפולים רחב יותר עבור הפרעות הקשב והריכוז, ולכן נחשבת לפריצת דרך חשובה במיוחד.